תביעת רשלנות רפואית, כמה זה עולה?

רשלנות רפואית ברפואת שיניים

טיפולי השיניים בישראל מתבצעים בתשלום ואינם מכוסים מכוח חוק בריאות ממלכתי. טיפול השיניים יכול להיות מבוצע על ידי רופאים במרפאות ציבוריות או על ידי רופא פרטי. גם טיפולי השיניים שנעשים במסגרת מרפאות קופות החולים ממומנות במימון פרטי, וההנחות שהן נותנות הן במימון הביטוחים המשלימים.

על מנת לזכות בפיצוי בגין רשלנות רפואית יש להוכיח כי הרופא התרשל וכי רשלנותו זו היא שגרמה לנזק בגינו נדרש הפיצוי.

רשלנות פירושה כי הרופא נהג בניגוד ל"רופא הסביר" כלאמר- חרג מהפרקטיקה הרפואית ומהנחיות הספרות הרפואית ובכך הפר את חובותיו כלפי המטופל.

ואולם לא די בכך- יש לבדוק גם את מבחן התוצאה- האם הנזק אשר נגרם למטופל נגרם כתוצאה מהרשלנות ולא כתוצאה מסיבוך או גורם אחר.
נטל ההוכחה של כל המרכיבים הנ"ל מוטל על התובע,

רשלנות רפואית יכולה להיות כחלק מטיפולי שיניים רפואיים הכרחיים, כמו שחזור בשן או טיפול שורש, וגם כחלק מטיפולים אסתטיים אלקטיביים, למשל הלבנת שיניים. רופא השיניים יכול לפעול ברשלנות עוד בזמן ההכנה לטיפול, בזמן ביצוע בדיקות שלפני הטיפול, כתוצאה מההרדמה וכמובן גם בזמן הטיפול עצמו. הנזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני יכול להיות מסוכן, עד כדי מסכן חיים.

במקרים רבים נוספים לנזק הגופני גם נזקים כלכליים, כמו אובדן כושר עבודה. הנזק הכלכלי יכול לכלול הוצאות על תרופות, אביזרים ואף טיפול שיניים מתקן שעלותו יכולה להיות גבוהה בהרבה מעלות הטיפול המקורי, ולהגיע לעשרות אלפי שקלים.

עלות תביעת רשלנות רפואית

מטרתה של תביעת נזיקין על רשלנות רפואית היא איננה "להעניש" את הרופא המטפל, אלא לפצות את המטופל התובע על הנזק שנגרם לו. בנוסף להגשת תביעת נזיקין, ניתן גם להגיש תלונה למשרד הבריאות או להסתדרות לרפואת שיניים. מטרת תלונות אלה היא לפתוח בהליך משמעתי, שאם יוכח ואכן הייתה רשלנות בטיפול השיניים, יינקטו כנגד הרופא המטפל צעדי ענישה, שבמקרים קשים יכולים להגיע לשלילת רישיונו.

הנפגע זכאי לבקש פיצוי מבית המשפט על הנזקים שנעשו לו במסגרת הטיפול הרשלני. הפיצוי יכול לכלול גם כאב וסבל, ואכן ניתן לראות שבתי המשפט פוסקים סכומים גדולים יחסית בגין כך.

אגרת בית המשפט בגין תביעות על נזקי גוף איננה גבוהה, והיא עומדת כיום על 700 ₪ בלבד, וזאת כדי לאפשר נגישות למי שמעוניין לתבוע. אך תביעה כוללת הוצאות נוספות כמו חוות דעת רפואית, אשר יקרות בהרבה מן האגרה.

חוות דעת רפואית

על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, יש לצרף אל תביעת הרשלנות הרפואית חוות דעת מומחה. תביעות מורכבות עלולות לדרוש מספר חוות דעת מומחים מתחומים שונים, ולעתים בית המשפט ממנה מומחה ניטראלי מטעמו, אשר עלותו מתחלקת בין הצדדים.

חוות דעת בגין רשלנות רפואית צריכה לכלול את פרטי הרשלנות, קשר נסיבתי בין הרשלנות לנזק שנעשה וכן את היקף הנזק.

עלותה על חוות דעת בתחום רפואת השיניים היא בין 6,000 ₪ ל-12,000 ₪. הסיבה לעלות הגבוהה היא שמעטים הרופאים שמסכימים לכתוב חוות דעת על רשלנות של עמיתיהם למקצוע. לעתים יש צורך להוסיף את העדות עצמה של המומחה, שעלותה מסתכמת גם בכמה אלפי שקלים נוספים.

סיכון משפטי ושכר טרחת עורך דין

בתחום הנזיקין, שכולל בתוכו תביעות על רשלנות רפואית, נהוג ששכר הטרחה של עורך הדין הוא "על פי הצלחה"- הוא מקבל אחוז תגמול מסוים (בדרך כלל 20-30 אחוז) מסכום הפיצוי או ממסגרת הפשרה. כלומר, הלקוח משלם לעורך הדין רק בסוף התהליך. סכום הפיצוי, וכנגזר מכך גם סכום הטרחה, משקפים את העבודה הרבה שהושקעה ואת הזמן הרב שאורכת התביעה התהליך כולו לוקח בדרך כלל מספר שנים, ואף במקרים מסוימים שנים רבות. כמו כן קיים תמיד סיכון כלשהו כי מסיבה כלשהי התביעה תידחה ובמקרה כזה עורך הדין אינו מקבל כלל שכר על עבודתו.
נהוג להעריך שמהסכום המינימלי לתביעה בתחום טיפולי השיניים הרשלניים עומד על 80,000 ₪ פיצוי, ותביעה בסכום נמוך מכך איננה כדאית וכלכלית. בתביעות מורכבות הסכום המינימלי יהיה גבוה יותר מהסכום הנ"ל. קיימים גם הליכים שניתן לנהל מחוץ לכותלי בית המשפט, גם בתיקים "קטנים" יותר.

לאור כל זאת, יש לשקול האם התביעה כדאית, תוך שקלול עלויות התביעה וסיכויי התביעה להתקבל.

נזקים קטנים כתוצאה מרשלנות רפואית

במידה והפגיעה מרשלנות רפואית כוללת נזקים קטנים יותר, קיימים גם הליכים אפשריים נוספים, מחוץ לכותלי בית המשפט, כמו פניה ישירה לחברת הביטוח של המסד הרפואי, ומשרדנו מתמחה גם בהליכים אלו.
בית המשפט לתביעות קטנות אינו הפורום המתאים לדון בתביעות רשלנות רפואית, שהינן מורכבות ומצריכות חקירת מומחים, ועל כן מרבית השופטים בבתי המשפט הללו ימחקו את התביעה או יציעו לצדדים להעבירה לדיון בהליך רגיל, בבית משפט שלום.

ביטוח אחריות

הינו ביטוח אשר רופאי שיניים, הן של קופות החולים והן פרטיים, מבוטחים בו במקרה שתוגש כנגדם תביעה כנגד רשלנות בטיפולי השיניים. במקרה והתביעה שמוגשת כנגד הרופא מוצדקת, ביטוח זה מפצה את המטופל הנפגע על נזקיו.

על אף שמשרד הבריאות פרסם הנחיה לרופאי השיניים לבטח עצמם כנגד תביעות, במידה והרופא מחליט שלא לעשות ביטוח זה, (שכן אין חובה כזו על פי חוק), יתכן מצב שבו אדם ינהל הליך ארוך ויקר ובסופו לא יוכל להיפרע מן הרופא, וכבר היו מקרים בהם התברר כי רופא אשר הוגשו נגדו תביעות הינו, למעשה פושט רגל. לכן יש לנהוג משנה זהירות במקרים בהם קיימת אפשרות כי הרופא אינו מבוטח.