פסק דין בתביעה בה ייצג משרדנו את התובע הסתיים בהצלחה מבחינה כספית – התובע זכה בפיצוי כולל (לרבות החזר הוצאות) של כ-190,000 ₪, לא מעט בשל מלחמה עיקשת אשר ניהלנו בבית המשפט.
ראה קישור לפסק הדין באתר YNET.
ואולם – מבחינה משפטית נקבעו בפסק הדין קביעות בעייתיות, אשר מדגימות את המשפט הידוע "לבית המשפט יודעים איך נכנסים, אבל לא יודעים איך יוצאים".
הקביעה הבעייתית מכולן היא הטלת "אשם תורם" על המטופל בשל כך שלא עזב את רופאו ואפשר לו לנסות מספר פעמים "לתקן" את הנזק אשר גרם.
קביעה זו, אף שכלל לא נטענה על ידי הנתבע-הרופא, נשענת על אמירות של המומחה מטעם בית המשפט, בתחומים שאינם רפואיים, כלאמר – בחריגה מהמנדט שניתן לו.
הקביעה אף מתעלמת לטעמנו מיחסי התלות בין הרופא למטופל, כאשר זה האחרון חסר את הידע הרפואי להבין האם הטיפול לקוי או לא, והאם הקשיים אשר הינו חווה מקורם בקשיי הסתגלות או בסיבוכים או שמה מקורם ברשלנותו של הרופא.
בסופו של יום, הפיצוי הכולל שנפסק הולם לדעתנו את הנזק אשר נגרם למטופל, בעיקר בזכות פסיקת סך 100,000 ₪ פיצוי בגין כאב וסבל- פיצוי גבוה יחסית לנתוני התיק, כך שקיזוז האשם התורם לא פגע ב"שורה התחתונה".
חשוב לציין כי המומחה מטעם בית המשפט, חזר בו במהלך חקירתו הנגדית בה נחקר על ידי, מקביעות בעייתיות אשר רשם בחות דעתו. הדבר המדגיש את חשיבות הידע הרפואי של עורך הדין, אשר מאפשר לו להתמודד בזמן אמת עם תשובות מתחמקות או שגויות של המומחה המעיד על דוכן העדים.