העיקרון היסודי – "השבת המצב לקדמותו"
על מנת לזכות בפיצוי על נזקים אשר נגרמו כתוצאה מטיפול שיניים, על התובע מוטל הנטל להוכיח שלושה מרכיבים:
- התרשלות הרופא
- עצם קיומו של נזק
- קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק
בהנחה שהתובע הצליח להוכיח את המרכיבים הללו, עליו להוכיח גם את היקף הנזק אשר נגרם לו, לאור עיקרון "השבת המצב לקדמותו", שמשמעותו – הבאת הניזוק למצב בו היה אלמלא הרשלנות (ולא לפני הרשלנות!), במונחים כספיים.
ראשי הנזק המוכרים
לשם הערכת גובה הפיצוי, אשר יאפשר לניזוק, ככל שניתן, לתקן את נזקיו, המשפט עושה שימוש במספר ראשי נזק, לשם הערכת הנזקים הכספיים והלא ממוניים של הניזוק.
- עלות טיפולים רפואיים
מדובר ראש הנזק הגדול ביותר, בדרך כלל, כאשר מדובר בנזקים כתוצאה מטיפול שיניים רשלני. כאשר מדובר בטיפולים רשלניים, אשר כשלו ויש לחזור עליהם, התובע זכאי לאחד מהשניים: השבת עלות הטיפול המקורי, כפי ששולם לרופא הנתבע, או פיצוי בגובה עלות הטיפול המתקן הנדרש.
מאחר והטיפול המתקן לרוב יקר יותר, ולעיתים נדרש כי יבוצע בידי מומחים,
בדרך כלל התובע יבחר לתבוע את עלות הטיפול המתקן.
על פי כללי הנזיקין במדינת ישראל לא ניתן לתבוע גם את זה וגם את זה מאחר
והדבר מהווה "כפל פיצוי" ומנוגד לעיקרון השבת המצב לקדמותו אשר הוזכר.
זאת- למעט במקרה בו הטיפול המקורי היה מיותר, כלאמר נעשה ללא התוויה רפואית, ולא היה צריך להתבצע מלכתחילה.
- כאב וסבל
מדובר בפיצוי בגין נזק לא ממוני, ואשר הקיפו מוערך בבית המשפט על פי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה. משמעות הדבר כי אין "מחירון" ואמת מידה אובייקטיבית והדבר תלוי בעיקר בפרשנותו הסובייקטיבית של השופט במקרה הנדון.
ניתן באופן כללי לאמר כי במדינת ישראל הסכומים הנפסקים הינם נמוכים בהרבה מסכומים הנפסקים, למשל בארצות הברית.
- פגיעה באוטונומיה
הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה הינו פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה למי שהטיפול נעשה ללא קבלת הסכמתו, מדעת לטיפול, כלאמר במצב בו המטופל לא קיבל את ההסבר המתחייב על הטיפול שייעשה בגופו. קיימת מחלוקת בפסיקת בתי המשפט האם ראוי לפסוק פיצוי נפרד בגין ראש נזק זה או שראוי לכלול את הפיצוי בראש הנזק של "כאב וסבל" אך לאחרונה אנו עדים למספר הולך וגדל של פסקי דין אשר ניתן בהם פיצוי נפרד בראש נזק זה, במיוחד באותם מקרים בהם בוצע טיפול ללא התווה רפואית.
- הפסדי השתכרות
מדובר בנזק כספי הנובע מימי המחלה בהם הוכח כי הניזוק לא עבד בהם בשל הנזק הרפואי שנגרם בשל רשלנותו של הרופא, וכן בהפסדי השתכרות הצפויים בעתיד. כמו כל נזק כספי הנטל להוכחתו מוטל על התובע, ועליו להציג לשם כל אסמכתאות כמו אישורי מחלה, אישור מעסיק ותלושי שכר.
- הוצאות אחרות
נזקים כספיים נוספים כגון הוצאות נסיעה, חניה וכיוצ"ב ככל שיוכחו יזכו את הניזוק בפיצוי מתאים.
סיכום והמלצות מעשיות
לסיכום יש לזכור כי נטל ההוכחה מוטל על התובע, והוא כולל לא רק את הוכחת מרכיבי עילת התביעה אלא גם את היקף הנזק.
על כן מומלץ:
- לשמור קבלות וחשבוניות על כל הוצאה הקשורה לטיפולים
- במידה ולא ניתנו קבלות על חלק מהטיפולים, לתעד זאת
ביומן בזמן אמת, או לשלם בנוכחות עד- בן משפחה או חבר.
- לדאוג למתן חופש מחלה בכתב ואישורי מעסיק על היעדרות מעבודה.