תביעת רשלנות רפואית – יש ביטוח?

ביטוח חבויות או ביטוח אחריות מקצועית היא פוליסת ביטוח המבטחת איש מקצוע, כגון רופא או רופא שיניים, כנגד תביעות רשלנות מקצועית. למרות שהרושם הראשוני הוא שמדובר בביטוח אשר מגן קודם כל על הרופא, מדובר בהגנה חשובה מאין כמותה דווקא על מטופליו, כפי שיוסבר בהמשך.

לא ביטוח חובה

על אף שקיימת הנחיה של משרד הבריאות לאנשי מקצועות הרפואה לבטח עצמם בביטוח כנגד תביעות רשלנות רפואית, ההנחיה אינה מחייבת כחוק או כתקנה,  וממילא גם אין חובה על חברות הביטוח למכור פוליסות כאלה או לבטח כל רופא או רופא שיניים.

יחד עם זאת מרבית הרופאים ומרבית רופאי השיניים מבוטחים בביטוח כזה בין אם מיוזמתם, על מנת להגן על עצמם מהנזקים הכספיים הכרוכים בתביעות אלו, ובין אם ביוזמת מעסיקיהם – כגון קופות החולים, רשתות מרפאות השיניים וכדומה.

להבדיל מרופאי שיניים פרטיים, מרפאת שיניים שהינה חברה בערבון מוגבל, חייבת על פי חוק ברישיון פעולה ממשרד הבריאות, והחוק מחייב מרפאות כאלה לדאוג כי לצוות הרפואי יהיה ביטוח אחריות בתוקף.

מהות הכיסוי הביטוחי

כאשר מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד רופא שיניים מבוטח, הרופא יעביר את כתב התביעה בצירוף תיקו הרפואי של התובע לחברת הביטוח, וזו תנהל את הגנת הרופא באמצעות עורכי דין מטעמה, לרוב משרדים חיצוניים לחברת הביטוח.  למעשה מעורבות הרופא בתביעה רובה מצטמצמת למסירת המידע הרלוונטי לעורכי הדין הממונים.

כמו כן לחברות הביטוח ישנם יועצים רפואיים, מומחים בתחומים הרלוונטיים לתביעה, המייעצים לה בכל הנוגע לסיכון הטמון בתביעה. ככל שחברת הביטוח משתכנעת כי יש ממש בתביעה היא תפעל לסיום ההליך המשפטי תוך צמצום הנזקים למינימום האפשרי.

מאחר וחברת הביטוח תישא, בנוסף לפיצוי למטופל, הן בהוצאות המשפטיות שלה ושל המטופל, והן בהוצאות על חוות דעת של שני הצדדים, במרבית המקרים חברת הביטוח תעדיף לסיים את התביעה בהסדר פשרה מהיר והמטופל יקבל פיצוי סביר (אם כי לא פיצוי מלא) על מרבית נזקיו בתוך שנה עד שנתיים מתחילת ההליך.

חשוב להדגיש דבר נוסף-  על פי סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח, למטופל קיימת עילת תביעה ישירה נגד חברת הביטוח של הרופא או המוסד הרפואי הרשלן, דבר חשוב כפי שארחיב בהמשך.

סוגי הפוליסות

פוליסת הביטוח הנפוצה בקרב רופאי השיניים הינה פוליסה "על בסיס מועד האירוע" המכסה כל תביעה בגין טיפול שנעשה בתקופת הביטוח, גם אם התביעה הוגשה כעבור שנים. זאת להבדיל מ"פוליסה על בסיס מועד התביעה" המכסה כל תביעה אשר הוגשה בתקופת הביטוח.

היתרון בפוליסה "על בסיס מועד האירוע" הוא שניתן להגיש את התביעה גם לאחר שנים (בכפוף לדיני ההתיישנות) וחברת הביטוח תכסה את התביעה גם אם הרופא חדל לבטח עצמו לאחר שהטיפול הסתיים. גם למטופל קל יותר לברר את קיומו של כיסוי ביטוחי בזמן אמת, לפני הטיפול,  בניגוד לפוליסה "על בסיס מועד התביעה".

היעדר ביטוח אחריות מקצועית

על אף הסיכון הגדול לרופא בתביעות רשלנות רפואית, משרדנו נתקל לא פעם ברופאים אשר עובדים ללא ביטוח, ומאחר כאמור, אין מדובר בחובה חוקית, לא ניתן לחייבם לעשות כן.

תביעת רשלנות רפואית כנגד רופא כזה, אשר אינו מבוטח, תארך זמן רב, מאחר והאינטרס של הרופא, אשר לעיתים חסר את האמצעים הכספיים לפצות את המטופל, הינו "למשוך" את ההליך המשפטי ולסרבל אותו ככל שניתן, ומרבית התביעות הללו נמשכות שנים רבות, לפעמים 5-6 שנים.

גרוע מכך- קיים תמיד הסיכון כי מטופל אשר יזכה סוף סוף בפסק דין כנגד הרופא, יתקשה לממש את פסק הדין ולממשו, והוא יזדקק להליכי הוצאה לפועל כנגד הרופא, אשר לא תמיד מסתיימים בהצלחה.

לא פעם היינו עדים למקרים בהם רופאים סגרו מרפאתם בפתאומיות ו"נעלמו", ואף רשתות נסגרו בין לילה ופשטו רגל – וראה מקרה מרפאות "שן עולם" או "תדהר".

קיומו של ביטוח אחריות מקצועית מגן גם במקרה שהמרפאה פשטה את הרגל, משום שכאמור קיימת למטופל עילת תביעה ישירה נגד חברת הביטוח, גם אם המרפאה פשטה את הרגל או הרופא סגר את מרפאתו מספר שנים לאחר הטיפול.

המלצות

מומלץ מאוד, לכל מטופל לדרוש מהרופא אישור על קיומו של כיסוי ביטוחי "על בסיס מועד האירוע" , התקף בתקופת הטיפול.

לחלק מרשתות מרפאות השיניים של קופות החולים יש פוליסות ביטוח קולקטיביות לרופאים השכירים, ואחרות מקפידות על כך שהרופאים השכירים יהיו מבוטחים בפוליסות ביטוח פרטיות.