הטיפול באמצעות שתלים המחליפים שיניים שנעקרו הפך להיות טיפול שגרתי עם אחוזי הצלחה גבוהים. יחד עם זאת, הוא לא מתאים לכל מטופל, ובמקרים בהם יש חוסר נרחב בעצם בלסת העליונה החדרת שתלים בה הופכת משימה בלתי אפשרית.
אחת השיטות אשר נועדו להתגבר על מחסור בעצם בלסת העליונה היא החדרת שתלים בעצם הזיגומה- עצם הלחי.
בניגוד לשתלים הרגילים שאורכם 8 עד 13 מילימטר, השתלים הללו אורכם עד 50 מילימטר (חמש סנטימטר!)
החדרת שתלים כה ארוכים בעצם הלחי כרוכה בסיכונים ניכרים ובמיוחד פגיעה בסינוס של הלסת העליונה ואף בארובת העין.
מדובר בהליך הדורש הכשרה ארוכה, לרבות הכשרה מעשית, וידע מקיף באנטומיה של הלסת.
למרבה הצער מספר רופאים החסרים את ההכשרה המתאימה גרמו לנזקים למטופליהם, לרבות אירועים של פגיעה בראיה.
בעקבות כך משרד הבריאות פרסם נוהל מספר 2.11 אשר מעמיד בפני הרופא מספר דרישות לביצוע ההליך וביניהם:
- הכשרה מתאימה, המקבילה למומחה בכירורגיית פה ולסתות.
- שימוש בשתלים אשר אושרו על ידי הגורם המוסמך.
- שימוש בסד מנחה ממוחשב.
- קבלת הסכמתו של המטופל להליך – בכתב, על גבי טופס מתאים.
לציבור מומלץ מאוד להיזהר ולבצע הליכים כירורגיים מורכבים רק אצל מי שבידו תעודת מומחה ורישיון מומחה מטעם משרד הבריאות.