לפני כשבוע ידידה טובה של אשתי הסבה עימנו לארוחת ערב, וסיפרה כי פנתה למספר רופאי שינים כדי לפתור בעיה קטנה לכאורה, אך מציקה מבחינה אסתטית- אחת משיניה הקדמיות העליונות כותרתה נשברה, אך היה קושי לבצע שחזור רגיל עקב כך שהשן חרגה מקשת השיניים.
במצב זה מומלץ לבצע יישור שיניים ולאחריו השלמת כותרת השן- טיפול ממושך יחסית אך שמרני, אשר בסיומו השיניים נותרות בריאות ושלמות וגם התוצאה האסתטית מושגת.
ואולם אחד הרופאים אשר את עצתו ביקשה, ניסה לשכנעה לבצע טיפול רדיקאלי- עקירת 4 (ארבעה!) משיניה הטבעיות, החדרת 4 שתלים במקומן והרכבת כתרים על שתלים אלו. ידידתנו סירבה כמובן לטיפול ואף הזדעזעה מההצעה, ובצדק- מדובר בטיפול המטיל מום שלא לצורך במטופל, וגורם לו גם לנזקים עתידיים. מדוע שרופא יציע טיפול רדיקאלי, יקר, אשר חסרונותיו עולים מונים על יתרונותיו?
בכתבה אשר פורסמה לאחרונה בעיתון The Marker נחשפו ההטבות המפליגות אשר מוענקות לרופאי השיניים על ידי יצרניות ויבואניות השתלים: חלקן מציעות הנחות מפליגות לחופשות בתלות במספר השתלים אותם מזמין הרופא, חלקן מציעות "נקודות בונוס" לרכישות מוצרי יוקרה.
הפיתויים הללו מצטרפים לתמריץ הכלכלי האדיר שממילא גלום בטיפול באמצעות שתלים – עלותו של שתל בודד מגיעה ל-500 ₪ , בעוד שהמחיר שנגבה מהמטופל הינו לפחות 2,500 ₪ ולעיתים הרבה יותר, עבור פעולה שאורכת דקות ספורות בלבד. השתלת שתל דנטאלי נחשבת הפעולה הרווחית ביותר עבור רופא השיניים.
מעטים מודעים לכך שאורך החיים של שתל הוא 15 שנים בממוצע, ואין הוא תחליף ראוי לשן טבעית בריאה.
קיים פער גדול בין הרווח הקל הקורץ לרופא לבין ההכשרה שהוא נדרש לעבור כדי לבצע את הטיפול על הצד הטוב ביותר. מדובר בפעולה מורכבת, עם סיכונים משמעותיים הדורשת הכשרה ארוכה וניסיון בעבודה תחת השגחת מומחים. הכשרה זו מושגת בדרך כלל בהתמחות בכירורגיית פה ולסת או בהתמחות במחלות חניכיים, התמחויות שאורכות 4-5 שנים במחלקות בבתי חולים המקיימים התמחויות כאלה. בסיום ההתמחות על הרופאים לעמוד במבחן קשה ומוענק להם מספר רישיון מומחה מטעם משרד הבריאות.
מרבית הרופאים אשר עוסקים בהשתלות בישראל לא עבור התמחות כזו, אלא השתלמויות קצרות יותר הנעשות ללא פיקוח של משרד הבריאות.
על המטופל להיות ערני בכל הקשור לטיפול המוצע, ובמיוחד מומלץ כי: