ניהול תביעת רשלנות רפואית

הדעות הרווחות בציבור בעניין התנהלותו של ההליך המשפטי הן בהרבה מקרים מוטעות, לא מעט "תודות" לתיאור חלקי או מעוות בתקשורת ובסרטי הקולנוע.

בנוסף על כך, לתביעת רשלנות רפואית יש מספר מאפיינים ייחודיים, גם ביחס לסוגי תביעות רגילות.

על אף שההליך המשפטי מתנהל במסלול קבוע מראש, המוכתב בחוק והתלוי בסדרי הדין,  יתכנו שינויים שאינם תמיד צפויים. שלבי ההליך, בדרך כלל הם:

הכנה לפני הגשת התביעה

• ראיון עם הלקוח וייעוץ משפטי ראשוני
• איסוף החומר הרפואי
• מחקר משפטי ורפואי.
• איסוף מידע על הנתבעים
• פניה למומחים רפואיים לקבלת ייעוץ ראשוני
• בחינת היתכנות וסיכויי התביעה.
• פניה למומחים לצורך גיבוש חוות דעת
• בקרת חוות הדעת בראיה משפטית ורפואית
• גיבוש כתב התביעה והגשתו לבית המשפט

שלב קדם-משפט

• הגשת כתב הגנה
• הליכי גילוי מסמכים ושאלונים
• איסוף חומר רפואי
• עבודת הכנה של הנתבעים
• הגשת חוות דעת מטעם הנתבעים
• דיון קדם משפט
• גישור או משא ומתן לפשרה

מינוי מומחה מטעם בית המשפט

• הגשת חוות דעת מומחה בית המשפט
• גישור או משא ומתן לפשרה

המשפט עצמו

• הגשת תצהירי עדות וראיות מטעם התובע
• הגשת תצהירי עדות וראיות מטעם הנתבעים
• דיון הוכחות – כולם מעידים

סיכומים ומתן פסק הדין.

• הגשת סיכומים מטעם התובע
• הגשת סיכומים מטעם הנתבע

 

כמעט בכל אחד משלבי ההכנה והמשפט עצמו ישנה חשיבות גדולה מאוד להיותו של עורך הדין בעל ידע בתחומי הרפואה בתיק.  ד"ר אלון קורן מידן, עורך דין ורופא שיניים מעורב באופן ישיר בשלבים הקריטיים של ההליך, כפי שיפורט בהמשך.  

ועתה נפרט מעט יותר:

הכנה לפני הגשת התביעה

שלב ההכנה בטרם תוגש התביעה, הנמשך לעיתים מספר חודשים, הוא חשוב ביותר, וככל שעבודת ההכנה היא יסודית יותר כך גם גדלים סיכויי ההצלחה של ההליך כולו.

ראיון עם הלקוח וייעוץ משפטי ראשוני

זוהי בדרך כלל הפגישה הראשונה בין הלקוח לעורך דינו, בה הלקוח מוסר את הידוע לו על נסיבות הטיפול ועל זהות הרופא או המוסד הרפואי.

בפגישה זו גם יינתן ללקוח הסבר מקיף על שלבי ההליך המשפטי והערכת עלויותיו.

איסוף החומר הרפואי

על מנת לברר נכונה את פרטי הרשלנות יש צורך באיסוף כל התיעוד הרפואי, לעיתים גם תיעוד נוסף מקופת החולים, מכונים פרטיים ועוד.  אין לחסוך בזמן או באמצעים בשלב זה על מנת שלא נמצא עצמנו "מופתעים" ממסמך שסותר את עילות התביעה ואשר עשוי להגיע לידי הצד שכנגד.

במרבית המקרים אין בידי הלקוח את מלוא החומר הרפואי הרלוונטי, ואנו נתקלים גם במקרים בהם רופאים מסרבים (בניגוד לחוק ) למסור את תיקו הרפואי של הלקוח. לרוב כאשר נעשית פניה פורמאלית, בכתב, מעורך דינו של הלקוח החומר הרפואי נמסר לידינו.

שלב איסוף החומר הרפואי אורך לרוב כחודש עד חודשיים ובמקרים חריגים גם יותר.

החומר הרפואי המצטבר בתיק במשרדנו נבחן על ידי רופא שיניים מנוסה, אשר מכיר את עבודת הרופאים, יודע לזהות חוסר בצילומי רנטגן או תיעוד אחר, ובלא מעט מקרים אף "עלו" במשרדנו על זיוף בתיקים רפואיים או רישום שנעשה בדיעבד, מה שמהווה עבירה פלילית חמורה.

מחקר משפטי

בישראל קיימים מספר מאגרים ממוחשבים של פסקי דין, ובאמצעות חיפוש מושכל ניתן לאתר פסקי דין אשר ניתנו במקרים דומים למקרה הנבחן. תמיכת התביעה בפסקי דין חשובה מאוד, וכן ניתן ללמוד מהם על גובה הפיצוי שנפסק במקרים דומים.

איסוף מידע על הנתבעים

ישנה חשיבות לאיסוף מידע נוסף על הנתבעים, כגון תביעות נוספות שהוגשו נגדם, היותם מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית, הליכי הוצאה לפועל אשר מתנהלים נגדם ועוד.

יתכן מצב בו לאור המידע הנוסף מתקבלת החלטה שלא להגיש תביעה, עקב כך שלא ניתן יהיה לממש את פסק הדין גם אם נזכה בדין- למשל כנגד פושט רגל.

פניה למומחים רפואיים לקבלת ייעוץ ראשוני

במקביל לאיסוף החומר הרפואי הלקוח מופנה למומחה רפואי בתחום הרלוונטי לייעוץ ראשוני. ככל שמדובר ברשלנות בתחום רפואת השיניים הסינון הראשוני מתבצע ע"י עו"ד ד"ר אלון קורן-מידן, שהוא גם רופא שיניים.

הייעוץ הראשוני מטרתו בדיקה מקדמית של עילות התביעה, מנקודת מבט רפואית. תוצאות הייעוץ נמסרות לעורך הדין בעל פה או בכתב, ויתכן במקרים מסוימים כי בעקבות ייעוץ זה יסתיים הבירור כולו במסקנה כי הגשת התביעה אינה אפשרית.

עלות ייעוץ זה (המשולם ישירות לידי המומחה הרפואי) הינה קטנה יחסית ועלותה הממוצעת הינה 800-1500 ₪ בתוספת מע"מ.

במרבית המקרים מתבצעת הערכה רפואית פנימית על ידי ד"ר אלון קורן מידן, החוסכת ללקוח את עלות הייעוץ הראשוני. להערכה הרפואית הפנימית המתבצעת במשרדנו יש חשיבות רבה גם להפעלת ביקורת ופיקוח על המומחה החיצוני כדי להבטיח חוות דעת מנוסחת היטב ומקיפה.

פניה למומחים לצורך גיבוש חוות דעת

לאחר סיום איסופו של החומר הרפואי, וככל שהבירור הראשוני העלה כי קיימת לכאורה עילת תביעה, הלקוח מופנה למומחה הראשוני לצורך גיבוש חוות דעת רפואית מלאה. עלותה של חוות הדעת המלאה משתנה מאוד בתלות בעיקר בתחום הרפואי בו היא ניתנת. הנוהג הוא לקזז מעלותה את עלות הייעוץ הראשוני.

חוות הדעת המלאה היא מסמך הערוך על פי פקודת הראיות, וכמוה כעדות בשבועה של המומחה. על פי החוק לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת, למעט מקרים חריגים.

בקרת חוות הדעת בראיה משפטית ורפואית

מאחר וחוות הדעת משמשת הבסיס לכתב התביעה, המומחה הרפואי מתבקש להגישה לעורך הדין כטיוטה, ובמקרים רבים לאחר שיח עם עורך הדין נערכים בה שינויי נוסח ושינויים אחרים.

זהו שלב חשוב ביותר משום שחוות הדעת היא היא הראיה המשמעותית ביותר התומכת בתביעה כולה, וכאן למשרדנו תרומה ייחודית בזכות הידע הרפואי שמסייע בגיבוש חוות דעת יסודית ומקיפה.

גיבוש כתב התביעה והגשתו לבית המשפט

עם קבלת הטיוטה הסופית של חוות הדעת מתחילה מלאכת גיבוש ועריכת כתב התביעה, לרבות ההחלטה את מי לתבוע, אילו ראשי נזק לתבוע וכדומה, החלטות שהן בתחום המקצועי של עורך הדין.

הגשת התביעה כרוכה בתשלום אגרה לבית המשפט בסך 712 ₪, אשר מבוצעת בד"כ באמצעות כרטיס האשראי של הלקוח.

שלב קדם-משפט

הגשת כתב הגנה-

על אף שהתקנות קובעות כי כתב הגנה יוגש תוך 30 יום, בפועל הצד שכנגד מבקש וגם מקבל אורכות להגשת כתב ההגנה הדרושות בדרך כלל לחברת הביטוח לברר את הכיסוי הביטוחי ואת העבודות הבסיסיות בתיק.

יודגש כי לכתב ההגנה בתביעות רשלנות רפואית יש בדרך כלל חשיבות מועטה בלבד מאחר וההגנה העיקרית של הרופא מתבססת על חוות דעת  דעת המומחה מטעמו.

הליכי גילוי מסמכים ושאלונים-

ההליך המשפטי במדינת ישראל מתנהל ב"קלפים פתוחים", וכל צד זכאי לעיין ולקבל העתקים של המסמכים המצויים בידי הצד שכנגד. (בכפוף לחריגים מועטים)

כל צד רשאי להפנות שאלון לצד שכנגד בעניין העובדות בתיק, ועל הצד השני להשיב עליו בתצהיר.

איסוף חומר רפואי

הצד הנתבע רשאי כאמור לאסוף תיעוד רפואי אשר יוגש למומחה מטעמו לצורך גיבוש חוות דעת מגנה, ולצורך כך יעביר לחתימת התובע טופס ויתור על סודיות רפואית. הצד שכנגד רשאי לקבל מידע רפואי מכל מוסד רפואי, גם אם המידע אינו קשור לכאורה לטיפול השיניים, וזאת מאחר וישנן מחלות (כמו סוכרת למשל) ותרופות (כמו למשל תרופות ליתר לחץ דם) העשויות להשפיע על מצב השיניים והחניכיים.

עבודת הכנה של הנתבעים

לאחר איסוף התיעוד הרפואי על ידי הנתבעים, או במקביל אליו, התובע יזומן לבדיקה אצל המומחה מטעם הנתבעים. המומחה רשאי לשאול את התובע שאלות הקשורות למצבו הרפואי לטיפולים אותם עבר או עובר וכל שאלה בענייני רפואה.

לאחר מכן יבדוק בדיקה קלינית את התובע ויעיין בתיעוד הרפואי.

הגשת חוות דעת מטעם הנתבעים

על פי התקנות הצד שכנגד חייב להגיש חוות דעת מטעמו 60 יום מיום שקיבל לידיו את חוות דעתו של התובע, אך בפועל גם מועד זה מוארך על ידי בית המשפט מאחר ולא תמיד מסתיים איסוף התיעוד הרפואי בפרק הזמן הזה, וגם מסיבות נוספות כמו עומס על המומחים וכיוצ"ב.

הניתוח הרפואי של חוות הדעת הנגדית חשוב כמו הניתוח המשפטי. עו"ד ד"ר אלון קורן מידן, בהיותו רופא שיניים  יבחן את חוות הדעת הנגדית, יזהה כשלים בה, לרבות טיעונים שאין להם בסיס בספרות הרפואית ויקבל החלטה על הגשת חוות דעת משלימה, במידת הצורך.

דיון קדם משפט

משהוגשו כל חוות הדעת לבית המשפט, ייקבע מועד לדיון "טכני" הקרוי קדם-משפט, ובו בית המשפט יציע לצדדים התקדמות במספר מסלולים. המסלול המקובל הוא משא ומתן ישיר בין הצדדים או בחסות מגשר. מסלול נוסף הוא הגשת כתב טענות הקרוי "תחשיב נזק" לבית המשפט וקבלת הצעת פשרה מבית המשפט עצמו.

גישור או משא ומתן לפשרה

במרבית המקרים, כאשר מעורבת חברת ביטוח המבטחת את הרופא בביטוח אחריות מקצועית, מתנהל משא ומתן מוצלח שבסיומו מושג הסדר פיצויים ראוי וההליך המשפטי מסתיים בנקודה זו, כשנה עד שנה וחצי מפתיחתו.

ההסדר משקף הבנה של שני הצדדים את התיק, את הסיכונים ואת העלויות הכרוכות בניהול ההליך המשפטי עד סופו, שיכול לארוך 4-7 שנים בממוצע.

מאחר והן חברת הביטוח והן התובע נעזרים במומחים, והערכת הנזק והפסיקה ידוע לשני הצדדים, הסדרי הפשרה משקפים לרוב את הנזק האמיתי בניכוי קניית סיכון ראויה.

מינוי מומחה מטעם בית המשפט

הגשת חוות דעת מומחה בית המשפט

במיעוט של המקרים, בהם הצדדים אינם מגיעים להסכמה, בין אם במשא וממתן או בעקבות הצעת פשרה של בית המשפט, ממונה מומחה ניטרלי, מטעם בית המשפט אשר בודק גם הוא את התובע ואת התיעוד הרפואי ומגיש לבית המשפט חוות דעת.

עלות חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט תתחלק בדרך כלל בין הצדדים.

גישור או משא ומתן לפשרה

מבחינת בית המשפט, אשר אינו בעל ידע רפואי, חוות דעת המומחה מטעמו הכריעה את המחלוקות הרפואיות, ורק במקרים יוצאי דופן בית המשפט יסטה ממסקנות המומחה.

לכן, לרוב מתנהל שוב משא ומתן בין הצדדים, על בסיס מסקנות המומחה ובסיוע בית המשפט, אשר מניב הסכם פשרה בשלב הזה.

בהיותו עורך דין ורופא שיניים, ד"ר אלון קורן מידן ניהל ומנהל משאים ומתנים עם חברות הביטוח בתחום וגם ישירות עם רופאים נתבעים, תוך הבנה מלאה של התיק הן מן הצד המשפטי והן מן הצד הרפואי, וזאת מבלי להזדקק ל"תרגום" או ל"תיווך" של מומחים, והתוצאות מדברות בעד עצמן.

המשפט עצמו

הגשת תצהירי עדות וראיות מטעם התובע

במיעוט שבמיעוט של המקרים, ובמיוחד כאשר הנתבע אינו מבוטח בביטוח אחריות מקצועית, ההליך המשפטי מגיע לשלב המשפט עצמו, בו נשמעות עדויות הצדדים. לצורך כך מנחה בית המשפט את הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית בכתב, ולהגיש את הראיות שלהם (כגון תיק רפואי, חוות דעת המומחה מטעמם ועוד) כאשר הראשון להגיש הוא תמיד התובע.

הגשת תצהירי עדות וראיות מטעם הנתבעים

הנתבע יגיש את תצהיריו וראיותיו בדרך כלל 60-90 יום לאחר התובע

דיון הוכחות – כולם מעידים

בדיון ההוכחות – המשפט עצמו, יעידו קודם כל עדי התובע, ורק לאחר מכן עדי הנתבע.

גולת הכותרת של המשפט הוא החקירה הנגדית של המומחים בידי עורכי הדין, אשר ינסו לחזק את המסקנות שתומכות בעמדתם ולקעקע עמדות שאינן נוחות להם.

החקירה הנגדית של העדים המומחים של הצד שכנגד או מטעם בית המשפט מתבצעת על ידי ד"ר אלון קורן מידן "בגובה העיניים" כאשר אין למעשה פערי מידע בינו לבין העדים המומחים, בניגוד לחקירות המתבצעות על ידי עורכי דין שאינם רופאי שיניים.  הדבר מהווה יתרון "שובר שוויון" בחקירה.

סיכומים ומתן פסק הדין.

בסיום דיון ההוכחות ייקבע בית המשפט מועד להגשת סיכומים בכתב, ראשית התובע, ולאחר 30-90 יום הנתבע.

הסיכומים יסכמו את כל טענות הצדדים, הראיות עליהן הן נסמכות (לרבות פרוטוקול הדיון ודברי העדים) וכן האסמכתאות המשפטיות התומכות בטענות – פסיקת בתי המשפט ובראש וראשונה הלכות בית המשפט העליון.

פסק הדין יינתן לרוב בין חודשיים לחצי שנה מיום הגשת הסיכומים האחרונים, אם כי היו מקרים בהם פסקי דין ניתנו במועדים מאוחרים יותר.

תרשים זרימה