המחקר הרפואי הוכיח עצמו לאורך זמן ככלי יעיל לקידום הרפואה, תוחלת החיים ואיכות החיים בכל מה שקשור לבריאות וחולי.
ואולם כאשר מתפרסם מחקר חדש, ובמיוחד אלה אשר אינם מתיישבים עם הידע הקיים או עם האמונות הרווחות בציבור, הוא מתקבל בספקנות. לא רק על ידי הציבור הרחב אלא לעיתים גם בקהילה הרפואית עצמה.
כמו כן, רק מעטים המחקרים המגיעים לידיעת הציבור, וידועה האמרה ש"על כל מחקר יש מחקר המוכיח את ההיפך".
זאת ועוד- לא כל המחקרים דומים מבחינת איכות הראיות ושיטות העבודה של החוקרים, וזאת עוד לפני שהזכרנו את מקור המימון – חברת תרופות או מקור מימון אחר, גורמים שבהחלט יש לקחת בחשבון ב"רמת החשדנות" כלפי תוצאות המחקר.
נשאלת השאלה- איך אפשר לדעת אם ניתן לסמוך על מחקר זה או אחר?
סקירה שיטתית
סקירה שיטתית הינה שיטה בה נבחן לא מחקר בודד, אלא כל המחקרים הידועים המתייחסים לנושא הסקירה: יעילות תרופה או טיפול מסוים או כל שאלה רפואית אחרת.
הסקירה בוחנת כל מחקר , מסננת את אותם מחקרים אשר אינם מספקים איכות ראיות מספקת, ומשקללת בשיטות סטטיסטיות רק את המחקרים האיכותיים יותר בדרך למסקנת הסקירה.
מאחר וגם בסקירות שיטתיות יש חשש להטיות ובחירה סלקטיבית של המחקרים הנכללים בסקירה משיקולים מוטים, יש חשיבות רבה לשימוש בפרוטוקול סקירה מוגדר מראש, שקיפות בכל שלבי ההליך. אציין כי קיימים ארגוני חוקרים עצמאיים אשר התמחו בסוג זה של מחקרים, ולרובם יצא מוניטין מצוין.
הסתרת מידע
אלא שעל אף יתרונות השיטה, גם היא אינה יכולה להתמודד עם תופעת "העלמת המחקרים" – מחקרים אשר מומנו על ידי גופים אינטרסנטיים (כגון חברות תרופות), ואשר כלל לא פורסמו בשל תוצאות המחקרים אשר לא תאמו את האינטרסים של הגוף המממן.
התופעה השלילית הזו גורמת לכך שהסקירות השיטתיות לא יכללו מחקרים רבים, ועל כן התוצאות הסטטיסיטיות עלולות להיות מוטות לכיוון החיובי.
ידועה במיוחד תרופת ה"טמיפלו" ("Tamiflue") אשר 60% מהמחקרים אודותיה כלל לא פורסמו. כאשר התוצאות פורסמו, בעקבות לחץ ציבורי, התברר כי התרופה, אשר נרכשה בסכומי עתק על ידי ממשלות וארגוני בריאות, אינה יעילה יותר מ"אקמול".
על מנת להתמודד עם תופעת הסתרת המידע הוקמה תנועה בשם AllTrials המאגדת מספר ארגונים ואשר פועלת לחשיפת כל המידע וכל המחקרים.
הטיית מימון
תופעה נוספת עימה מתקשה להתמודד הסקירה השיטתית היא הטיית המימון למחקרים, מימון אשר זורם, מסיבות מובנות, למחקרים עם פוטנציאל לרווח כספי הנובע מרישום בלעדיות על הטיפול או התרופה נשוא המחקר. מחקרים העוסקים בתוספי מזון, ויטמינים, טיפולים "טבעיים" למיניהם מן הסתם יזכו למימון מופחת, אם בכלל.
קשה יותר להתמודד עם בעיה זו, מאחר והיא נוגעת לשורשי שיטת התמריצים הכלכלית.
הנגשת המידע
על מנת לגשר על פערי המידע בין הציבור למאגרי המידע הרפואיים הוקם לאחרונה מנוע חיפוש בשם את CureFacts – שה מנוע חיפוש שנועד להציג דירוג של תרופות, טיפולים, חיסונים, תוספי תזונה וצמחי מרפא באופן ידידותי , מ"עוזר משמעותית", דרך "עזרה זניחה" ועד ל"לא אפקטיבי" ואף "מזיק".
ראו גם הרצאה על מנוע החיפוש.
גם מערכות בינה מלאכותית עשויות לשמש למיון והצגת מידע באופן אשר יועיל להסקת מסקנות נכונות יותר ומוטות פחות.