מגפת הקורונה נתפסת כאירוע מפתיע, אשר לא ניתן היה להתכונן לקראתו, בדומה לאסון טבע כגון רעידת אדמה. תפיסה זו גם מובילה לסלחנות מסוימת בקרב רבים כלפי ניהול של המשבר, אשר נראה לעיתים כניהול כושל.
ואולם קיימת הסכמה רחבה בקרב אנשי המקצוע, מזה שנים רבות, כי התפרצותה של מגפה כמו הקורונה היא עניין של זמן, וההתפרצות הוגדרה בארגון הבריאות העולמי "בלתי נמנעת". גם מדינת ישראל מתכוננת לתרחיש כזה מאז מגפת ה-SARS בשנים 2002-2003 , תוכניות פעולה הוכנו וצוותי חשיבה הוקמו.
מיום שנודע על התפרצות הנגיף בסין בסוף חודש דצמבר, החלו במדינת ישראל בהיערכות לקראת הגעת המחלה לארץ, מתוך הנחת עבודה כי הדבר קרוב לוודאי בלתי נמנע.
במסגרת ההערכות וגם לאחר אבחון החולה הראשון בישראל ב-28 לפברואר, הוצאו צווים, הנחיות והמלצות, שמטרתן למנוע את התפשטות הקורונה בישראל ולצמצמה.
אלה כללו הוראות נגד התקהלות, סגירת בתי עסק מסוימים, חובת בידוד לחשודים כנשאים, הגבלות תנועה, סגר, עוצר ועוד.
מדינת ישראל החלה לערוך בדיקות לחשודים כחולים במחלה על מנת לאתר חולים, לבודדם ולמנוע הדבקת אנשים נוספים.
פיצוי למי שחלה בקורונה
תביעה נגד אדם שהדביק אדם אחר
אי שמירה על ההנחיות והצווים שהוצאו תיחשב במרבית המקרים כרשלנות וכהפרת חובה חקוקה, וככל שאדם יוכיח כי נדבק במחלה כתוצאה מכך יהיה זכאי לפיצוי.
כך למשל- מעביד בעסק אשר הוצא צו לסגירתו או לא שמר על מספר עובדים מרבי במשמרת עשוי לחוב בפיצוי כלפי עובד אשר נדבק כתוצאה מכך.
גם הדבקה שמקורה באדם אשר הפר הוראת בידוד או הוראת סגר מקנה עקרונית עילת תביעה נגד אותו אדם, כל עוד הנדבק עצמו לא הפר את הצווים וההנחיות.
תביעה נגד מוסד רפואי או סיעודי
ככל שאדם נדבק בקורונה בהיותו מאושפז במוסד רפואי או סיעודי, וככל שניתן להוכיח כי ההדבקה נגרמה עקב הפרת כללי הבידוד וכללים אחרים אשר נועדו למנוע הדבקה במחלות זיהומיות, הרי שקמה עילת תביעה נגד אותו מוסד רפואי (או נגד מדינת ישראל, ככל שהיא הבעלים של אותו מוסד).
לעיתים עצם התרחשותם של מקרי הדבקה רבים באותו מוסד רפואי מהווה ראיה לכך שהמוסד התרשל ובית המשפט יעביר אליו את הנטל להוכיח כי לא התרשל.
תביעה נגד מדינת ישראל
באם יוכח כי מדינת ישראל חרגה חריגה משמעותית מהצעדים אשר הייתה אמורה לנקוט, באופן סביר, על מנת להגן על הציבור או על אדם מסוים מפני הידבקות בקורונה, הרי שעקרונית ניתן לתבוע גם את מדינת ישראל.
אמנם מוקדם מלקבוע בעניין זה, אך נראה כי השאלות הן קשות מאוד. רבים מהצעדים אשר ננקטו נראה כי ננקטו באיחור, צעדים אשר ניתן היה לנקוט בהם נראה כי לא נשקלו כלל או נשקלו באופן שטחי, ועל פניו אף נראה כי התקבלו החלטות בניגוד לדעת גורמים מקצועיים במשרד הבריאות.
לדוגמה- 98.1% מאזרחי ישראל אשר שבו מחו"ל חולים (מבין 200 החולים הראשונים) יצאו למדינות נגועות בקורונה, מרביתם לנופשונים קצרים, שעה שכבר הוכרז מצב חירום בינלאומי.
חולים אלו למעשה התחילו את שרשת ההדבקה אשר גרמה להתפשטות המגפה בישראל, אך נראה כי מדינת ישראל לא שקלה ברצינות לאסור יציאה למדינות נגועות, ואף אזהרות המסע הוצאו באיחור ורק לחלק מהמדינות אשר נגועות בקורונה.
בדיקת עילת תביעה ללא כל התחייבות
במידה וחלית בקורונה, או במידה וקרוב משפחה נפטר מקורונה נבדוק את נסיבות המקרה וקיומה של עילת תביעה ללא כל התחייבות.
לשם כך נא מלא את הפרטים בטופס בקישור הבא ונחזור אליך בהקדם:
סודיות רפואית מובטחת!